1.   להורים הנמצאים בתהליכי גמילה ראשוניים, אני ממליצה בראש ובראשונה לקרוא את המאמר הנמצא כאן באתר: "קשיים וסיבוכים בתהליכי גמילה מחיתולים". רכישת ידע והתארגנות נכונה יכולות למנוע צרות בהמשך.
2.   אם בכל זאת אתם נתקלים בחשש של הילד מפני עשיית הצרכים באסלה (או בסיר), אני ממליצה לא להתרגש ולקבל שזה חלק מהתהליך הטבעי של הסתגלות הילד לדרישות החדשות שניצבות בפניו. אל תחזירו מיד את החיתול בטענה כי אינו בשל, ותנו לילדיכם זמן הסתגלות.
3.   נסו להעביר את הילד לישיבה (גם בנים) בכל מפגש עם האסלה -גם לפיפי וגם לקקי. אצל ילדים רגישים המבטאים קושי ביחס לשינויים, המעבר מעמידה לישיבה הוא מאתגר. בנוסף, בגיל הזה הילדים לא תמיד מזהים מה הצרכים שלהם, וכשהם יושבים להטלת השתן יוצאת גם הצואה ולהיפך. בצורה זו נאפשר להם ריבוי 'הזדמנויות למידה' להתיידדות עם הישיבה על האסלה, מה שיעזור להם בהפחתת החרדה. בהמשך, המעבר לעמידה אצל בנים מתבצע בקלות באמצעות הדגמה (modeling).
4.   למדו את הילד להתרגל לצואה שלו. התייחסו אליה בטבעיות ואף באופן חיובי, כאל יצירה שהוא מעניק לכם. שבחו את הילד על כל ניסיון לשבת על האסלה ונסו לגרום לו להתיידד עימה. כמו כן, אפשר לשלב משחק סביב עשיית הצואה באסלה. למשל משחק דמיוני עם בובה שעושה את צרכיה באסלה, זריקת קובייה לאסלה והקשבה לרעש המגניב שהיא מייצרת ועוד.
5.   היו אסרטיביים בהצבת הדרישה להתרוקן בשירותים, אך נסו להימנע ממאבקי כוח.
6.   אל תשאלו את הילד אם הוא צריך לשירותים, אלא אמרו לו "הגיע הזמן ללכת לשירותים, בוא אעזור לך" או "לפני שאנחנו יוצאים כולם הולכים לשירותים" וכו'.
7.   אם בכל זאת הילד אומר "אין לי" או מתנגד ללכת לשירותים, השתדלו לכבד את רצונו, כשאפשר להוסיף ולומר לו: "כשתרגיש שהפיפי או הקקי רוצים לצאת תגיד לנו ונלך לשירותים". זה אמנם לא פשוט להורה לראות את ילדו מתאפק ולא ניגש להתרוקן, אך יחד עם זאת, יש בכך מסר חשוב: "הגוף שלך הוא שלך ובאחריותך". אם הילד ירצה להיות יבש ונקי הוא ילמד להתרוקן בזמן ולנהל את גופו (כן, וגם להקשיב למבוגרים כשמציעים לו ללכת לשירותים).
8.   השתמשו בטקסים קבועים לישיבה על האסלה, למשל לאחר שחוזרים מהגן או לאחר ארוחת הערב, ושבחו את הילד גם על ניסיונות ולא רק על הצלחות.
9.   שימו לב לתגובה שלכם כאשר הילד מודיע שהוא צריך קקי או כאשר הוא 'מפספס' ומתרוקן בבגדים או על הרצפה. השתדלו להגיב בטבעיות ובאופן קורקטי, ללא עוצמות רגשיות.
10.   חיזוקים – במקרים מסויימים ניתן להשתמש בחיזוקים קטנים וסמליים אך אטרקטיביים. חיזוק יכול לתרום בהעלאת המוטיבציה של הילד. כאשר הילד נמצא בחרדה, החיזוק (בנוסף לנוכחות ההורה) יכול לעזור לו להתגבר עליה. יחד עם זאת, כדאי להתייעץ עם איש מקצוע לגבי אופן השימוש בחיזוקים. הורים רבים מבטיחים פרסים, עושים טבלאות ומדביקים מדבקות באופן שאינו משרת את תהליך הגמילה.
11.   אם ההתנגדות ממשיכה – נסו לשאול את עצמכם מה הסיבה לכך?