הדרך לפרידה מחיתולים
גמילה מחיתולים מהווה אבן דרך התפתחותית חשובה אשר בה הילד עובר מהרגל אחד – עשיית הצרכים בחיתול להרגל אחר – עשיית הצרכים בשירותים או בסיר. למעשה, הוא לומד גם להתאים את עצמו לציפיות החברה תוך שמירה על נפרדות ועצמאות.
בהתפתחות תקינה ילדים נגמלים מחיתולים בסביבות גיל שנתיים-שלוש. זהו גיל שבו הילד מפתח אוטונומיה בסיסית – יכולות מוטוריות, תחושת כוח, עצמאות וביטחון. יכולות אלו הופכות אותו לתלוי פחות בהוריו ומצד שני הוא עדיין זקוק להם ולתמיכה שלהם. לא סתם תקופת הגיל הזו מכונה גם תקופה ה- "Terrible Two". הילד חותר לעצמאות ולשליטה על חייו ומתוך כך גם על גופו. להורה אתגר משל עצמו: לפתח יכולת לכבד את הנפרדות והעצמאות של הילד, לסמוך עליו, לשחרר ולהעביר אליו את תחושת האחריות והשליטה על גופו.
לפעמים אין זה תהליך פשוט. ישנם ילדים שכחלק מפיתוח העצמאות שלהם אינם מעוניינים לשתף פעולה. מאידך, ישנם הורים, אשר מתקשים לשחרר ולסמוך על הילד ומתקשים לראות אותו "מפספס" פעמים רבות. לכן, חינוך לניקיון מעורר, לעיתים, חששות ואף חרדות אצל הורים וצוות חינוכי, במיוחד בנוגע לילדים רגישים, שמאופיינים בצורך גבוה במיוחד בשליטה.
לאור זאת, חשובה הידיעה כי כל הילדים נגמלים במוקדם או במאוחר, אולם ישנם ילדים שהתהליך איתם יימשך זמן רב יותר. יש להתכונן לכך ולקבל זאת בהבנה.
חשוב לדעת שאין רק דרך אחת לגמילה מחיתולים. ילדים שונים, הגדלים במשפחות שונות ובתרבויות שונות נגמלים באופן שונה ובפרקי זמן שונים. בכל מקרה להורים יש חלק מכריע בתהליך הגמילה. בתקופה זו ההורה נדרש להעביר את ילדו תהליך חינוכי. ההורה מציג את הדרישות החדשות, מנחה ומלווה את הילד, מעודד אותו בהצלחותותומך בכישלונות.
בתהליך מיטבי ההורה נתפס כסמכותי ומוביל דרך אך גם כתומך ומכיל.
כך הילד יכול להשתחרר אט-אט מהחיתול (העוטף והמכיל)ולעבור לשירותים "של הגדולים". במקביל הוא מתגבר על חששות ופחדים ולומד להסתגל לדרישות חדשות. זהו תהליך לא פחות חשוב ותורם לילד בהתפתחותו הרגשית ובגילוי היכולות שלו.
מוכנות ובשלות לקראת גמילה
אז מתחילים ? רגע רגע… קודם הכנה והתארגנות:
גבשו לעצמכם תוכנית פעולה ברורה וחישבו על עיתוי מתאים ליישום התוכנית. חשוב לנסות להימנע מהתחלת התהליך בזמן של שינויים כמו מעבר דירה, מעבר לגן חדש, לידת אח, התחלת עבודה חדשה וכד'.
דברו עם הצוות החינוכי בגן וקבלו את הסכמתו לתהליך הגמילה. עבודה בשיתוף פעולה עם הצוות תהפוך את התהליך לעקבי וברור עבור הילד.
את התהליך נתחיל על ידי חשיפת הילד לתכנים של פרידה מהחיתול ומעבר לשימוש באסלה באמצעות ספרים, כמו למשל: "סיר הסירים" (היום ניתן למצוא גם "סיר הסירים" לבנות), או סיפור נחמד "על חולד שרצה לדעת מי עשה לו הראש". כמו כן, נחשוף את הילד לדוגמאות אישיות. למשל, צפייה בהורים, באחים ובילדי הגן המתפנים בשירותים.
מספר שבועות לפני תחילת תהליך הגמילה ניתן לערוך "תרגולים" קצרים על ידי כך שנוריד לילד את החיתול לפרקי זמן משתנים.
מספר ימים לפני הפרידה מהחיתול נערוך שיחות הכנה קצרות ובשפה המותאמת לילד. מומלץ לשתף את הילד בתהליך ההכנה: לבחור ביחד סיר או ישבנון ולבחור תחתונים.
נארגן את הבית לקראת תהליך הגמילה: נקפל שטיחים, נשים מגן מיטה, נדאג לבגדי החלפה, נשים ישבנון בכל שירותים בבית (רצוי להביא גם אחד לגן, במידה ואין בנמצא). נשים מגבת על כיסא הבטיחות ועל הספות היוקרתיות של סבתא.
ועוד דבר – בתקופה זו רצוי להכניס שקט לבית ולהיות בקרבתו. אין זו תקופה לטיולים והרפתקאות. להיפך, ננסה לשמור על שגרה. ילדים אוהבים שגרה. היא נותנת להם תחושת שליטה וביטחון.
לאחר פעולות ההכנה שערכנו אפשר להתחיל בתהליך הגמילה.
מספר עצות מעשיות לתהליך גמילה מיטבי
פרידה מהחיתול –
כאשר החלטנו להוריד את החיתול, מומלץ להיפרד ממנו לגמרי (לפחות במהלך היום) ולא להחזירו ללא ייעוץ עם איש מקצוע, גם אם התהליך נמשך קצת יותר זמן.
כאן המקום להוסיף הערה קטנה: לעיתים, ישנו פער זמנים בין תהליך הלמידה של עשיית שתן בשירותים לבין זה של עשיית צואה. ישנם ילדים שממניעים רגשיים מתקשים לעשות צואה באסלה או בסיר. לילדים אלו ניתן להציע חיתול כחלק מתהליך הדרגתי יותר. אם אתם מרגישים צורך לנקוט בצעד כזה כדאי מאוד להיעזר באיש מקצוע על מנת לעשות זאת בצורה נכונה שלא תבלבל את הילד ואתכם.
כדי להיפרד מהחיתולים נערוך "טקס" קצר. לדוגמה: תנו את החיתולים לשכן תינוק או החזירו אותם לחנות או פשוט הגיעו לגן וביחד עם הגננת הורידו את החיתול, אמרו לו "ביי ביי", הלבישו לילדיכם תחתונים והובילו אותו לשבת על האסלה או הסיר. אם הוא רוצה לקום זה בסדר, גם אם לא יצא כלום. הלבישו לו את התחתונים ואמרו שאם ירגיש שהפיפי או הקקי רוצים לצאת, הוא מוזמן ללכת לעשות בסיר/שירותים או לפנות להורה/גננת/סייעת כדי לקבל עזרה.
האחריות לגמילה –
בהתחלה האחריות לגמילה היא אצל המבוגר, כיוון שמדובר בתהליך חינוכי. לכן, כל שעה וחצי מזמינים את הילד לשירותים, בצורה אסרטיבית, אך לא כוחנית.
שימו לב להבדל: לא שואלים אותו האם הוא צריך לשירותים, אלא נותנים לו יד ומזמינים אותו לשירותים.
ילדים המגלים קושי יוכלו להיעזר במבוגר: אפשר לשיר שיר, להציע סיפור או משחק כלשהו כאשר הילד ישוב על האסלה או הסיר. לאחר מספר הצלחות, יש להגדיל את טווח הזמן לשעתיים ואח"כ לשלוש שעות ובמקביל לעודד יוזמה מצד הילד. בהדרגה נגיע למצב שבו לא נתזכר את הילד כלל ונשבח אותו כאשר ילך לשירותים באופן יזום. בכך נעביר לו את האחריות המלאה על גופו.
בכל מקרה, מומלץ לסמן זמנים קבועים לישיבה על האסלה או הסיר. למשל : בבוקר, לאחר שחוזרים מהגן, לפני אמבטיה ולפני יציאות.
תחילת התהליך בישיבה על האסלה
טיפ חשוב שיקל מאוד על רבים מהילדים. שימו לב:
גם בנים וגם בנות מומלץ מאוד לגמול בישיבה (גם לפיפי וגם לקקי). וזאת מדוע?
ראשית, על מנת למנוע סיבוכים במעבר מעמידה לישיבה, במיוחד אצל ילדים רגישים המבטאים קושי בשינויים. שנית, בגיל הזה הילדים לא תמיד מזהים מה הצרכים שלהם וכשהם יושבים להטלת השתן יוצאת גם הצואה וההיפך. בצורה זו נאפשר להם ריבוי "הזדמנויות למידה" כך שהם יוכלו להתיידד עם הישיבה על האסלה, דבר שיעזור להם בהפחתת החרדה. אל דאגה : בהמשך, המעבר לעמידה אצל בנים מתבצע בקלות באמצעות הדגמה (modeling).
מה עושים כשהילד לא מפסיק "לפספס"?
"פספוסים" הם חלק מתהליך הלמידה. לכן, אין צורך להילחץ.
אחת הטעויות שהורים רבים עושים, שלא במודע, היא לנסות ולמנוע מהילד לפספס. בכך, הם לוקחים על עצמם את האחריות על ההתפנות של הילד ואינם מאפשרים לו ללמוד להיות אחראי לגופו ולזהות בעצמו את צרכיו.
באופן גורף אני מאוד ממליצה לפתח מודעות לתגובות שלנו, גם בנושא גמילה וגם בכלל. ולענייננו, כאשר הילד "מפספס" יש להגיב בקור רוח ובצורה קורקטית. אם הילד הרטיב את בגדיו או התלכלך, יש להחליף לו מיד ולומר : "לא נעים להיות מלוכלך, יותר נעים להיות נקי, פעם הבאה נלך לשירותים". חשוב מאוד לא להגיב באופן אמוציונאלי. לא להראות כעס, אכזבה או גועל . יש להימנע מהסברים ארוכים בזמן "פספוס" ומניהול שיח מבוגרים "מעל ראשו של הילד".
לעומת זאת, תוצאה חיובית תהיה מלווה בשבחים ועידוד. לילדים שעושים תהליך גמילה בפעם הראשונה אין צורך בחיזוקים מוחשיים, מתנות או פרסים. מילות עידוד וגאווה מההורה או הגננת שוות לאין שיעור יותר מכל דבר.
אט-אט הילד מפנים את ההרגל החדש והדבר יוצר אצלו תחושת ביטחון. התהליך מלווה ע"י ההורה והצוות החינוכי ובהדרגה ניתן להפחית את העידוד והחיזוק כיוון שתחושת ההצלחה מופנמת. הילד מודע לצרכיו, יוזם הליכה לשירותים, מתפנה ומתנקה באופן עצמאי. כך נדע שהשלמנו את תהליך הגמילה.
מה השיג הפעוט בתהליך הגמילה מחיתולים?
- התפתחה אצלו יכולת דחיית סיפוקים, שליטה וויסות.
- הוא פיתח קשיבות ומודעות לגופו ולצרכיו.
- העצמאות מתפתחת וישנה הפחתה בתלות במבוגר.
- התחזקה אצלו תחושת המסוגלות .
- התפתח הביטחון העצמי ותחושת האמון בהוריו.
באהבה רבה ובהצלחה!
