גמילת לילה
גמילת לילה היא תהליך פיזיולוגי המתרחש מעצמו, אצל כל ילד בעיתוי שונה, כאשר מתפתחת בהדרגה מערכת רפלקסים המפקחת על השליטה בשלפוחית השתן בזמן השינה.
רוב הילדים נגמלים מהרטבה בלילה באופן טבעי, אך כ-15% ממשיכים להרטיב גם לאחר גיל 6 ואצל רובם הרקע הוא תורשתי.
תקופת הגמילה הראשונה מאתגרת לעיתים. הילד מרטיב, לפעמים מספר פעמים בלילה, וההרטבה עלולה לעורר אכזבה אצל הילד אשר מתעורר ומוצא עצמו רטוב. גם ההורים חווים מתח בתקופה הזו, ובנוסף, מוטלת עליהם מעמסה כתוצאה מריבוי כביסות, החלפות בגדים, שינה לא רציפה ועוד.
במאמר זה אנסה לענות על מספר שאלות ודילמות בנושא של גמילת הלילה.
גישות שונות לגמילת לילה:
כהורים, נסו להרגיש איזו משתי הגישות מתאימה לכם ו/או לילדיכם.
גמילת לילה בקיץ או בחורף?
יחד עם זאת, למזג האוויר השפעה על התחושות שלנו:
בחורף, מזג האוויר הסגרירי מקשה על הילד (ועלינו) את הקימה באמצע הלילה או בשעות הבוקר המוקדמות (גם כי עדיין חשוך בחוץ), המיטה חמימה וגם לשתן יש אפקט מחמם. עבור ההורה – הילד לבוש במספר שכבות של בגדים, ועלול להיווצר קושי רב כששמיכת הפוך נרטבת ומפיצה ריח רע.
בקיץ, לעומת זאת, הכל קליל יותר.
שאלת השאלות - האם להעיר את הילד?
כאשר הילד קם יבש נוצרת תחושת הצלחה, גם אם היא מלאכותית בהתחלה. עם הזמן, המערכת הגופנית מבשילה והילד לומד להתאפק לילה שלם, ובינתיים, הילד והוריו מרוצים ונוצר שקט בבית.
אם בוחרים להעיר את הילד, כדאי לעקוב אחר זמן ההרטבה המדויק ולקחת את הילד לשירותים לפני כן. יש לקחת בחשבון שחלק מהילדים לא יפיקו תועלת מההתעוררות בלילה וימשיכו להרטיב גם לאחר תקופה של מספר חודשים. במקרה כזה, מומלץ להחזיר חיתול ולחכות כמה חודשים במידה ומדובר בילד צעיר, או להתייעץ עם איש מקצוע.
האם מותר לשתות לפני השינה?
טקס פיפי לפני השינה?
ואם הילד מתנגד לשים חיתול בלילה?
נא לא להתבלבל – זהו חיתול לכל דבר ואינו חלק מתהליך הגמילה, ובכל זאת, הוא שונה מהחיתול של התינוק ואפשר ללבוש אותו כמו תחתון (ולא לחתל בשכיבה).
כמו כן, כדאי לתת לילד הסבר קצר המותאם לגילו ומאפשר לו להבין כי זה לא נעים להתעורר רטוב, יותר נעים לקום יבש ונקי, וכי 'תחתוני הלילה' עוזרים לו בכך. עוד כמה חודשים הוא יגדל, הגוף שלו ילמד להתאפק בלילה ויהיה אפשר לנסות שוב להוריד את התחתון ולישון בלעדיו.
כיצד נדבר עם ילדים שעדיין מרטיבים בלילה?
לעיתים, ישנם ילדים שעדיין מרטיבים בעוד שהאח הצעיר כבר נגמל מחיתול בלילה. חשוב מאוד לא לערוך השוואות ביניהם, אין זה תורם לדימוי העצמי של הילד. כמו כן, כדאי להימנע מגישה 'מנחמת' אשר עלולה לגרום לתחושת כישלון.
אז מה כן?
אל תתעלמו מעצם ההרטבה ואל תתנהגו כאילו דבר לא קרה, אך נסו להתייחס להרטבה באופן קורקטי ורגוע. כמו כן, הסבירו לילד, בשפה המתאימה לגילו, שהגוף שלו לומד עכשיו להחזיק את הפיפי בלילה ולפעמים זה לוקח קצת זמן.
אם החלטתם להעיר את הילד בלילה – הסבירו לו כי בזמן שגופו לומד, תנסו לעזור לו בכך שתיקחו אותו לשירותים בלילה. אם הוא שואל שאלות, ענו לו באופן התואם את גילו, מבלי לערב עוצמות רגשיות והסברים ארוכים.
אם הרטבת הלילה נמשכת זמן רב, ושמתם לב כי המצב מונע מילדיכם להתארח אצל סבא וסבתא או אצל חברים, כדאי לנהל איתו שיחה על כך ולמצוא פתרונות משותפים. פיתרון אחד יכול להיות שימוש ב'תחתוני הגמילה' (בזמן האירוח) במטרה להעניק לילד תחושת ביטחון 'שלא יברח לו'.
באופן כללי, כאשר הרטבת הלילה נמשכת זמן רב, היא עלולה להשפיע על דימויו העצמי של הילד ולגרום לתחושות של כישלון ובושה.
במקרים אלו, אני ממליצה מאוד לפנות לאיש מקצוע על מנת לחשוב ביחד כיצד ניתן לעזור לילד (ולהוריו) להתמודד רגשית עם ההרטבה.